הפרלמנט של יונה
כמו בכל בית קפה שמכבד את עצמו, גם בבית קפה בעפולה יש פרלמנט. ואפילו שניים. אחד מהם מגיע בכל יום שישי, שבעה זוגות של זקנים מכובדים,ממקימי העיר מתקבצים יחדיו לדון בענייני העיר השוטפים . אוטומטית אני חושב על סבא שלי, שגם הוא בעל פרלמנט זקנים מפואר, היושב אחת לשבוע ביום שישי בבית קפה בפתח תקווה. אני בטוח שכמו הפרלמנט שלנו, גם הוא מחרפן את המלצרים. מבקש מים, כועס כשהם לא קרים או שלא מסכימים לפצל לו את החשבון
אי אפשר שלא לכבד את המוסד הזה שכבר ראה ושמע הכל בחיים שלו ובטח שלא להתווכח עמו כמו שאומרים כבר לא ניתן לשנות את דעתו של אדם מנוסה ובעיקר אחד שנותר פחות ממה שהיה לו . מעבר לכך זה מדהים לראות חבורה של זקנים המתמידים במסורת הזו כבר למעלה משלושים שנה ולפעמים אפילו יותר ועדיין מעורים בכל רזי הפוליטיקה
העירונית והארצית ואף אומרים את דעתם היכן שנדרש . קשה שלא לאהב אותם למרות אמרות השפר שלעיתים
נזרקות ככה סתם באוויר בשביל להקניט איש את רעהו ככה זה שאתה זקן ,הרווחת כל קמט וקמט ביושר והשיער הלבן הוא עדות למה שעשה לך הזמן . שאני מצלם אותם בכל שישי אני תמיד חושב על פרס ישראל למפעל חיים הניתן לאנשים חשובים שעשו משהו בעל חשיבות בחייהם , ואז אני מבין שלפחות בעיני לא צריך להיות עמוס עוז או מדען דגול בשביל לזכות בפרס הזה מספיק להיות זה שהקים את הבריכה הראשונה בעפולה או יושב ראש חוג אוהדי הכדורגל המיתולוגי בשבילי מספיק שתיהיה חבר בפרלמנט הזקנים של יונה
